#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד מכוונים רגליו בשעת שמ""ע?"	"יש מח' בירושלמי אם יהיו ממש ביחד כמלאכים או יהיו ככהנים וסגי אפי' אם העקב בצד גודל (פני משה), והבבלי (ברכות י' ע""ב) כתב רק כמלאכים ומשמע דכן קיי""ל [ויש נוהגין לתת ריוח למעלה אצל האצבעות ככף העגל ואין זה כלום (רבינו יונה)]"	סימן צה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין לכוין את רגליו?	"1) להיות כמלאכים, והוסיף הרבינו יונה שצריך לסלק כל מחשבות הגוף מלבו ולדמות כאילו הוא מלאך משרת<br>2) מהר""י אבוהב כתב שהוא רמז שנסתלק ממנו התנועה לברוח ולא להשיג שום חפץ מבלעדי ה' [ועי""ז יכול לבא להתפלל במיתון ובישוב הדעת (כה""ח ס''ק א')]"	סימן צה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה הביא הטור המח' בירושלמי אם כמלאכים או ככהנים, הרי קיי""ל כהבבלי דהוי כמלאכים?"	"1) תי' הב""י דאין הכרע מהבבלי אם כמלאכים או ככהנים [אע""פ דהביא הפסוק דמלאכים], ולא חשש להמנהג העולם דנוהגין כמלאכים<br>2) הב""ח תי' דהביא הירושלמי למילף דאינו לעיכובא לכוין רגליו כמלאכים ובדיעבד יוצא אם מכוין רגליו ככהנים [אבל משמע דלכוין רגליו לכל הפחות ככהנים הוי לעיכובא, ועוד מבואר מדבריו דלמ""ד דצריך לכוין רגליו כמלאכים זהו לעיכובא אבל אנן לא קיי""ל כוותיה (מ""ב ס""ק א')]<br>3) ועוד תי' הב""ח (וכ""כ הט""ז ס""ק א') דהביא הירושלמי לגלות על פשט בהתרגום רגל כוונין היינו זה כנגד זה ולא ככהנים דהמ""ד ככהנים הביא פסוק אחר<br>4) הערוה""ש (סעי' ב') תי' שהטור בא ללמד דמי שא""א לו לעמוד ברגליו כמלאכים לכל הפחות יעמוד ככהנים [וע""ע באג""מ (או""ח ח""ה סי' ל""ח אות ו') דכתב דמי שאינו יכול לכוין את רגליו כמלאכים יקרב אותם עד כמה שיכול]"	סימן צה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ינהג כשמתפלל מיושב?	"יכוין רגליו (פמ""ג מש""ז ס""ק א'), ולא יסמוך לאחוריו או לצדדיו ולא יפשוט או ירכיב את רגליו דזהו דרך גאוה אלא יושב בראשו כפוף (עטרת זקנים, מ""ב ס""ק ב'), וגם יכרע במקומו (לעיל סי' צ""ד)"	סימן צה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לפסוע לאחוריו ולפניו ג' פסיעות קודם שמ""ע?"	"כתב הדרכ""מ (ס""ק א') דילך לפניו ג' פסיעות כנגד ג' הגשות לתפילה [ויגש אברהם, ויגש יהודה, ויגש אליהו], וכתב המ""ב (ס""ק ג') דנוהגין נמי לפסוע לאחוריו ג' פסיעות, וביאר הערוה""ש (סעי' ג') דכל דבר של קדושה צריך הכנה והזמנה."	סימן צה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לפסוע לאחוריו?	"בשחרית, כתב הקיצור שו""ע (סי' י""ח סעי' ב') דיפסוע לאחוריו לפני שסיים גאל ישראל, ובמנחה ומעריב נהג הגר""מ פיינשטיין זצ""ל לפסוע קודם הקדיש כשהיה הש""ץ דס""ל דהקדיש היה חלק משמ""ע (רבבות אפרים ח""ב סי' פ""ט, מ""ב דרשו)."	סימן צה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך לעמוד 1) לשחרית 2) למנחה 3) למעריב?	"1) כתב הדרכ""מ (ס""ק א') בשם המהרי""ל כשהגיע הש""ץ לתהלות לקל עליון (מ""ב ס""ק ג'), אכן מבואר משע""ת לעיל (סי' ס""ו ס""ק י""ג) דאפי' כשיחיד הגיע לתהלות לקל עליון צריך לעמוד (וכ""כ הערוה""ש סי' צ""ח סעי' ז') 2) כשירד הש""ץ לפני התיבה [והערוה""ש פי' משעת קדיש {וצ""ע למה שינה המהרי""ל את לשונו ממעריב, ויותר משמע דצריך לעמוד מאשרי}] 3) משהתחיל הש""ץ קדיש"	סימן צה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נשים צריכות ליזהר לכווין את רגליהן?	"כתב ספר תורת חיים דצריכות ליזהר (מ""ב דרשו) {ונראה להוסיף דפשוט דהם שייכים להטעם דמהר""י אבוהב דבא לרמז שנסתלק התנועה לברוח ולא להשיג שום חפץ מלבעדי ה'}"	סימן צה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה 1) בראשו 2) בעיניו 3) בלבו?	"1) יכוף ראשו מעט [ויחשוב רוממות הקל ושפלות האדם, ויאמר בלבו מה אני דל ונבזה בא לבקש מאת מלך מלכי המלכים הקב""ה (עטרת זקנים)] 2) עיניו למטה, וביאר הטור דהיינו למטה לארץ ממש ונחשוב כאילו עומד בבית המקדש ומתפללין, אמנם כתב הביה""ל (ד""ה צריך) אע""פ שמדינא מותר להיות עיניו פתוחות למטה מ""מ עדיף לעצום עיניו [וכתב האריז""ל שלתפילת ערבית ליל שבת א""צ לעצום עיניו (שע""ת סי' רל""ג ס""ק א')] או להסתכל בסידור כדי שלא יסתכל בדברים אחרים [אבל רש""י ביבמות (ק""ה ע""ב) משמע דפי' עיניו למטה ר""ל כלפי א""י ולאו דוקא לארץ ממש] 3) יכוין לבו למעלה לשמים, וביאר הדרכ""מ (ס""ק ב') בשם הרבינו יונה דיסיר מעליו כל תענוגי העולם הזה וכל הנאות הגוף ולפשוט הנשמה מעל הגוף {וזהו דומה להטעם דמכוינין רגליו להתדמות למלאכים} ואח""כ יחשוב כאילו הוא עומד בביהמ""ק ועי""ז תפילתו תהיה רצויה [ואשרי האדם המגיע למדרגה זו (ערוה""ש סעי' ד')] [וע""ע בערול""נ ביבמות (ק""ה ע""ב) דפי' להיפך, בתחילה יחשוב כאילו הוא עומד בביהמ""ק ואח""כ בלבו יכוין למעלה לשמים, וכן מדויק בסדר הדברים עיניו למטה ולבו למעלה, והמהרש""א ביבמות (שם) פי' לבו למעלה לביהמ""ק של מעלה המכוון כנגד הביהמ""ק של מטה]"	סימן צה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך אמרינן דצריך ליתן עיניו למטה, הא אמרינן דצריך להתפלל במקום חלונות?	"1) תי' הב""י בשם מהר""י אבוהב ע""פ רבינו יונה דטעם החלונות אינו אלא כדי שיהא אויר טוב בתוך הבית<br>2) ועוד תי' הב""י בשם המהר""י אבוהב לדעת רש""י בדרך העברה מותר להסתכל בחלונות באמצע תפילתו (מ""ב סי' צ' ס""ק ח')<br>3) והב""ח תי' דיסתכל בחלונות קודם תפילה (מ""ב כאן ס""ק ד')"	סימן צה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב להגביה ראשו להביט למעלה?	"המלאכים מלעיגים עליו (ספר חסידים סי' י""ח, מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ה') [ובשעה שאומרים שם השם עי' בשע""ת (ס""ק א') דיש מח' בדבר] {והר""י באק הטעים במשל כשהרבה עומדים צפופים לשמוע דרשה מהרב ומתקרבים מעט כדי לשמוע ולא מבינים שה-speakers שמשמיעים הקול עומדות בחוץ ולא בפנים, וה""נ הוא מגביה ראשו לשמים ואינו מבין שהקב""ה שומע לו כשהוא מביט עיניו למטה לארץ}"	סימן צה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות תנועות משונות?	"ביחיד מותר אבל לא בציבור (פמ""ג א""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ה')"	סימן צה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העונש למי שאינו עוצם עיניו בשעת תפילה?	"אינו זוכה לראות פני השכינה בצאת נפשו (באה""ט ס""ק א', מ""ב ס""ק ה')"	סימן צה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יסדר ידיו 1) בעת שלום 2) בעת צרה?	"1) לכו""ע צריך להניח הימין על שמאל [להגביר מדת הרחמים על דין (דרכ""מ ס""ק ג'), ולפי""ז אפי' באיטר יד (קונטרס איטר יד)] ושניהם על לבו [ולפי הב""י זהו הפירוש דפכר ידיו, ולפי הב""ח והט""ז (ס""ק ג') אין זה פכר ידיו] 2) לפי הב""י יעשה כמו שעושה בעת שלום [ואין חילוק אלא במלבושיו], אבל לפי הב""ח והט""ז צריך לפכר ידיו וס""ל דהוי כחובק את ידיו כאילו שובר אצבעותיו [ומסיים הט""ז חלילה לפכר ידיו בעת שלום כי הוא מוריד דין על עצמו בזה ח""ו כידוע]"	סימן צה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יסדר ידיו בזמנינו?	"כתב מהר""י אבוהב שהכל כמנהג המקום כיצד עומדים לפני המלך, ובלבד שיזהר שהימין יהא על השמאל (דרכ""מ ס""ק ד'), והרמ""ק היה אומר שיכוף האגודל בתוך פיסת ידיו [וביאר המחה""ש אגודל הימין בפיסת יד ימין, ואגודל שמאל בתוך פיסת יד שמאל] (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ו'), והערוה""ש (סי' צ""א סעי' ז') כתב דיש נוהגין להניח ידיהם על השטנדר או על הדף, וכן נהג החזו""א והסטייפלר (מ""ב דרשו)"	סימן צה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בידיו כשהוא אוחז סידור בידיו?	"כתב הכה""ח (ס""ק י""ב) דיאחז הסידור בימינו ויכוף את האגודל השמאלית לתוך פיסת יד שמאל ויניחו כנגד לבו."	סימן צה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר בשעת תפילה להניח ידיו 1) על חלציו 2) בזקנו כמו שחושב בדבר?	"1) לא, דהוי דרך יוהרא 2) לא (ערך לחם למהריק""ש)"	סימן צה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לנענע בשעת התפילה?	"כתב המ""ב (ס""ק ז') דיש להתנענע, וע""ע במ""ב לעיל סי' מ""ח ס""ק ה' דהביא ב' דעות בדבר, ומסיים הכל מה שהוא אדם."	סימן צה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי ראוי לכוין רגליו יחדו מלבד משמ""ע?"	"בשעת קדושה [עד אחר ברכת הקל הקדוש (א""ר, ערוה""ש סעי' ה')] שהרי אומרים כשם שמקדישים אותו בשמי מרום (מ""ב ס""ק ח') {ועי' לקמן סי' קכ""ד דלכתחילה ראוי לכוין רגליו לכל חזרת הש""ץ}, וה""ה בברכו (ערוה""ש סעי' א')"	סימן צה סעיף ד		
